האם מודים של Seiko שווים את זה? תשובה כנה

Man in a navy suit wearing the CrownLab Nautiko Forest Green

אם יצא לכם להתעניין בשעוני Seiko מותאמים (מודים), כנראה נתקלתם באותו ויכוח יותר מפעם אחת: צד אחד טוען שמוד הוא התמורה הטובה ביותר לכסף בעולם השעונים, והצד השני טוען שאתם משלמים פרמיה על חלקים שכל אחד יכול לקנות בעצמו. שני הצדדים צודקים בחלקם. הנה הגרסה הכנה.

מה זה בעצם מוד של Seiko

שעון מותאם נבנה, הוא לא מיוצר במפעל. מישהו לוקח מנגנון אוטומטי יפני – בדרך כלל ממשפחת NH של Seiko – ומרכיב אותו בתוך קייס עם לוח, מחוגים, אינסרט לבזל, זכוכית וצמיד שנבחרו כל אחד בנפרד. התוצאה היא שעון מכני שלא היה קיים עד שמישהו הרכיב אותו.

זה גם אומר שהוא לא שעון Seiko. Seiko מייצרת את המנגנון ומוכרת אותו לצדדים שלישיים; היא לא בונה, לא ממליצה, לא בודקת ולא נותנת אחריות על השעון המוגמר. מי שרומז אחרת מוכר לכם משהו שאינו האמת. אותו דבר לגבי העיצוב: מוד יכול להיות בהשראת צללית מוכרת, אבל הוא לא אותו שעון, אין לו שום קשר למותג הזה, והערך שלו לא קשור בשום צורה לערך של המותג.

הסיבות לקנות

אתם מקבלים מנגנון מכני אמיתי. ה-NH35 והמנגנונים הקרובים אליו בנויים על אותה ארכיטקטורה ש-Seiko משתמשת בה בשעונים האוטומטיים הבסיסיים שלה. אפשר למתוח אותם ידנית, יש בהם עצירת מחוג השניות (hacking), והם עובדים עשרות שנים עם טיפול מדי פעם. זו שענות אמיתית, לא מודול קוורץ בתוך קייס עבה.

אתם מקבלים מפרט שבדרך כלל עולה הרבה יותר. זכוכית ספיר, פלדת אל-חלד 316L, צמיד עם חוליות קצה מלאות ואינסרט בזל מקרמיקה או מספיר הם דבר שגרתי במודים, ונדירים באותו מחיר אצל מותג מיינסטרים, שצריך לממן שיווק, הפצה ומרווח קמעונאי.

אתם מקבלים משהו שמתאים בדיוק לכם. זה החלק שאנשים לא מעריכים מספיק. מוד הוא הדרך היחידה להחזיק שעון בדיוק בצבע הלוח, בסגנון האינדקסים, בסט המחוגים ובצמיד שאתם רוצים. אם אי פעם אהבתם שעון אבל רציתם שהלוח יהיה בצבע אחר – זו בדיוק כל המטרה של מודינג.

הסיבות לא לקנות

הוא לא ישמור על ערכו. למודים כמעט אין שוק יד שנייה. קנו אותו כי אתם רוצים לענוד אותו, לא כי אתם מצפים להחזיר משהו מההשקעה. אם אתם חושבים על שעון כעל נכס ששומר ערך, זו הקטגוריה הלא נכונה לגמרי – ובכנות, כך גם רוב השעונים.

איכות הבנייה משתנה מאוד. החלקים זמינים בכל מקום, ולכן פער המיומנות בין הבונים הוא המשתנה היחיד – והוא גדול. זכוכית שלא הותקנה כראוי, בזל לא מיושר, לוח שזז מעט מהמרכז, מחוגים לא מפולסים – אף אחד מאלה לא נראה בתמונת מוצר, וכולם יציקו לכם לתמיד.

עמידות למים היא נקודת התורפה האמיתית. קייס שדורג ל-100 או 200 מטר במפעל דורג כשהוא אטום. ברגע שפתחו אותו כדי להתקין לוח ומנגנון אחרים, הדירוג הזה כבר לא עובר אוטומטית – הכול תלוי בשאלה אם הבונה החליף את האטמים וביצע בדיקת לחץ לשעון המוגמר. תשאלו. אם התשובה מעורפלת, הניחו שהשעון עמיד רק להתזות והתייחסו אליו כך.

הדיוק סביר, לא מרשים. ה-NH35 יוצא מהמפעל עם מפרט של −20 עד +40 שניות ביום. בפועל רובם עובדים טוב בהרבה, לרוב בטווח של עשר שניות, אבל אין הסמכת כרונומטר ואין התחייבות. אם אתם צריכים שעון שמדייק עד השנייה, קנו קוורץ.

מי לא צריך לקנות מוד

שלושה סוגי קונים ימצאו את מה שהם מחפשים במקום אחר, וכדאי לומר את זה בפשטות:

  • מי שקונה אותו כהשקעה. ראו למעלה. זו לא השקעה.
  • מי שרוצה את המותג. אם מה שאתם באמת רוצים הוא את השם על הלוח של שעון יקר, מוד לא יספק את הצורך הזה וכנראה רק יחריף אותו. עדיף לחסוך.
  • מי שצריך עמידות למים מאושרת לצלילה או לעבודה מקצועית. קנו שעון שנאטם ונבדק כיחידה אחת על ידי היצרן שלו.

אז שווה?

אם אתם רוצים שעון מכני כן, שנבנה לפי מפרט שבחרתם, מבונה שיגיד לכם בדיוק מה יש בפנים – אז כן, בהחלט. הערך אמיתי, והוא נמצא בחלקים ובהרכבה, לא בלוגו.

אם אתם רוצים נכס, סמל סטטוס או מכשיר צלילה, אז לא. ובונה שאומר לכם אחרת כדי לסגור מכירה אומר לכם את מה שאתם רוצים לשמוע.

הקטלוג שלנו נמצא כאן אם תרצו לראות איך נראה שעון מוגמר. אנחנו מציינים את המנגנון, חומר הקייס והזכוכית בכל שעון – זה המינימום שכל מוכר צריך לעשות, ומבחן שימושי להפעיל על כל מי שאתם קונים ממנו.